תיאולוגיה שללוגו (Word או Word) בטרום נוצרית יהדות (ג'ון 1:1-3)
פורסם על ידי ד"ר אלי Lizorkin - Eyzenbe
"1 בהתחלה היה Word, והדבר היה עם האלוהים, ואלוהים היה הדבר. 2 הוא היה בהתחלה עם אלוהים. 3 כל הדברים נעשו באמצעותו, ובלעדיו לא יהיו כל אשר נעשה. מה בא להיות ..."
זה נכון לחלוטיןשהמחבר המקורי של הבשורה זו, ב "המדרש" שלו [1] עבור הספר קובע כי קיימתישות שנקראת "אלוהים", כמו גםישות המכונותהפרולוג "דבר האלוהים". אלוהיםוהמילה שלו הן, במוחו שלהמטיף הם אלוהייםונצחי על קיומם. אם תיאולוגיה מאפשרת פרשנות או לא זה לא רלוונטי. אחרי כל זה הוא, התיאולוגיה של הבשורה על פי יוחנן וכךהמחבר רואה את אלוהים. אתה מקבל את זה או לעזוב.
יש אנשים שיגידושהרטוריקה של "הבדל שוויון ו" בין אלוהיםולדברו מתחילה בספרות נוצרית, ובמיוחד בפסוקי הפתיחה הללו של הבשורה על פי יוחנן, ואילו אחרים עשויים להתנגד לה, כי זוהשפה המשמשת ב בריאה בספר בראשית. הוא ברא את כל הדברים על ידי המילה החזקה שלו. עם זאת, שני הרעיונות אינם מספיקים. נכון הוא, שאלוהים דיבר (או בשם) הכל לקיום, אך בשום מקום (לפחות לא בספר בראשית) זה מרמז על כך שאלוהים ועם דבריו היו "ברורים ובכל זאת שווים" בטבע, ולכן, תהילת כוח ו. וכך, בעוד בראשית 1 אינו סותר את הרעיון הזה, גם לא אישר.
כתבי הקודש של התנ"ך בעברית [2] לא היוהספרים רק קראו ושמעו על ידיאנשיו של העבר בקריאות הקהילה הדתית שלהם. גם היה להם מגע עםמגוון רחב של טקסטים יהודים חשבו שיש ערך רוחניולעתים קרובות גם נחשבים קדוש. (זכור כי בתקופה זו, Canon ( היהודית ונוצרי) עדיין לא מבוססת היטב, מושג כללי של מה יהיה Canon פשוט הייתה מתעוררים).
ביהודיות ואחרות אמנות של פילון, שנכתבו ביוונית, הוא גם מציגקונספט דומה מאוד, אם לא זהה. הוא מכונה על ידיהשימוש במילה היוונית לוגו, כמו גםבספרי הבשורה (יורש 205-6), ואילו ב arameus / סורים / עברית יהודית חשבטקסטים זהים (או דומים מאוד) הוא לעתים קרובות, אם כי לא תמיד, מיוצגים על ידיהמילה Memra (תרגום Neofiti ב Gen.3.13 ). ברגע שתלמיד שלההיסטוריה של דת מתחיל על ידי בחינת רעיונות יהודים שלפני הנצרות על דבר אלוהיםבספרות מקראית, קודם או עכשווילבשורה על פי יוחנן, התלמיד מתחיל במהירות להבין שעד לנקודה זו (ג'ון um: 3) המחבר של הבשורה עדיין לא הציג שום דבר חדש ( ובהחלט רעיון מוזר) מאשר סבר עד כה בעולם היהודי של המאה הראשונה.
זה יהיה לשנות באופן דרמטי בפסוק 14, עם ההקדמה שלהרעיון של Palavra בלתי צפוי לחלוטין של אלוהים בא בצורה של בשר אדם ועד העולם מתאחדאנושיותו האלוהית השבירה שהוא עצמו, במסורת הנוצרית, היה היוצר של הטבע. [3]
________________________________________
[1] המדרש הוא דרך של פרשנות סיפורים מקראיים שהוא מעבר למשמעות הפשוטה. פערים שנותרו בסיפור המקראי לגבי אירועים ואישיםשרק רמזו עליו בטקסט מלאים.
[2] היהודים קוראים את התנ"ך תנ"ך עברית - ראשי תיבות של תורה (חמש חומשי תורה), נביאים (נביאים) ו Kituvim (כתבים), ואילובמסורת הנוצרית נהוג להתייחסלאותה הקבוצה של כתבי קודשכישן ברית.
[3] להסבר מפורט יותר שלהתיאולוגיה של לוגובטרום נוצרית יהדות, נא עיין במאמר של פרופ 'דניאל בויארין "לוגוים, מילה יהודית: פרולוגלג'ון כמדרש"במוער יהודית בברית חדשה, עמ'. 546-549
Teologia do Logos (Word ou Word) em pré-cristão Judaísmo (João 1:1-3)
Postado por Dr. Eli Lizorkin - Eyzenbe
"1 No princípio era o Verbo, eo Verbo estava com Deus, eo Verbo era Deus. 2 Ele estava no princípio com Deus. 3 Todas as coisas foram feitas por intermédio dele, e sem ele nada do que foi feito se fez . que veio a ser ... "
É absolutamente verdade que o autor original deste Evangelho, em seu "midrashic" [1] para o livro afirma que existe uma entidade chamada "Deus", bem como de uma entidade referida como a "Palavra de Deus" prólogo. Ambos, Deus e sua Palavra, na mente do evangelista é divino e eternamente existiu. Se a teologia permite tal interpretação ou não é irrelevante. Este é, afinal, a teologia do Evangelho de João e é assim que o autor vê a Deus. Você aceita ou largar.
Algumas pessoas diriam que a retórica da "igualdade e diferença" entre Deus e Sua Palavra começa com literatura cristã e, particularmente, nestes versículos do Evangelho de João de abertura, enquanto outros podem se opõem a ela, porque esta é a linguagem utilizada na criação em Gênesis. Ele criou todas as coisas por sua palavra poderosa. No entanto, ambas as idéias são inadequados. É verdade, que Deus falou (ou chamado) tudo à existência, mas em nenhum lugar (pelo menos não em Gênesis) isso implica que Deus e Sua Palavra eram "distintas e ainda igual" na natureza e, portanto, o poder ea glória. Assim, enquanto Gênesis 1 não contradiz esta idéia, também não confirmada.
As Escrituras da Bíblia Hebraica [2] não foram os únicos livros lidos e ouvidos pelas pessoas do passado em suas leituras comunidade religiosa. Eles também tiveram contato com uma grande variedade de textos judaicos pensados para ter valor espiritual e muitas vezes também foram considerados sagrados. (Lembre-se que, durante este tempo, a Canon (tanto judaica e cristã) ainda não foi firmemente estabelecida, uma idéia aproximada do que seria a Canon acabava de sair).
Em tratados judeus e outros de Philo, escritos em grego, também está presente um conceito muito semelhante, se não o mesmo. É referido pelo uso da palavra grega Logos, bem como nos Evangelhos (Herdeiro 205-6), enquanto em arameus / sírios / judaico hebreu pensava o mesmo (ou muito semelhantes) textos muitas vezes, embora nem sempre, representado pela palavra Memra (Targum Neofiti em Gen.3.13). Uma vez que um estudante de história da religião começa por examinar as idéias pré-cristãos judeus a respeito de Deus de Palavra na literatura bíblica, anterior ou contemporânea ao Evangelho de João, o aluno rapidamente começa a entender que até este ponto (Jo 1, 3) a autor do Evangelho ainda não foi introduzida qualquer nova idéia do que se pensava no mundo judaico do primeiro século (e certamente estranho nada).
Isso vai mudar drasticamente no versículo 14, com a introdução da idéia de palavra totalmente inesperado de Deus vindo em forma de carne humana e para sempre unindo seu divino a frágil humanidade de que ele próprio, na tradição cristã, foi o criador da natureza . [3]
________________________________________
[1] Midrash é uma forma de interpretar histórias bíblicas que vai além do simples significado. Lacunas deixadas na narrativa bíblica a respeito dos eventos e personalidades que estão apenas insinuada no texto são preenchidos.
[2] Os judeus chamam a Bíblia hebraica Tanach - um acrônimo para Torah (cinco livros de Moisés), Nevi'im (Profetas) e Kituvim (Escritos), enquanto que na tradição cristã é costume referir-se ao mesmo conjunto de Escrituras como o Antigo Testamento.
[3] Para uma explicação mais detalhada sobre a teologia do logos em pré-cristã do judaísmo, por favor, veja o ensaio do Prof Daniel Boyarin "Logos, uma palavra judaica: prólogo de João como Midrash", em Jewish Annotated Novo Testamento, pg. 546-549
פורסם על ידי ד"ר אלי Lizorkin - Eyzenbe
"1 בהתחלה היה Word, והדבר היה עם האלוהים, ואלוהים היה הדבר. 2 הוא היה בהתחלה עם אלוהים. 3 כל הדברים נעשו באמצעותו, ובלעדיו לא יהיו כל אשר נעשה. מה בא להיות ..."
זה נכון לחלוטיןשהמחבר המקורי של הבשורה זו, ב "המדרש" שלו [1] עבור הספר קובע כי קיימתישות שנקראת "אלוהים", כמו גםישות המכונותהפרולוג "דבר האלוהים". אלוהיםוהמילה שלו הן, במוחו שלהמטיף הם אלוהייםונצחי על קיומם. אם תיאולוגיה מאפשרת פרשנות או לא זה לא רלוונטי. אחרי כל זה הוא, התיאולוגיה של הבשורה על פי יוחנן וכךהמחבר רואה את אלוהים. אתה מקבל את זה או לעזוב.
יש אנשים שיגידושהרטוריקה של "הבדל שוויון ו" בין אלוהיםולדברו מתחילה בספרות נוצרית, ובמיוחד בפסוקי הפתיחה הללו של הבשורה על פי יוחנן, ואילו אחרים עשויים להתנגד לה, כי זוהשפה המשמשת ב בריאה בספר בראשית. הוא ברא את כל הדברים על ידי המילה החזקה שלו. עם זאת, שני הרעיונות אינם מספיקים. נכון הוא, שאלוהים דיבר (או בשם) הכל לקיום, אך בשום מקום (לפחות לא בספר בראשית) זה מרמז על כך שאלוהים ועם דבריו היו "ברורים ובכל זאת שווים" בטבע, ולכן, תהילת כוח ו. וכך, בעוד בראשית 1 אינו סותר את הרעיון הזה, גם לא אישר.כתבי הקודש של התנ"ך בעברית [2] לא היוהספרים רק קראו ושמעו על ידיאנשיו של העבר בקריאות הקהילה הדתית שלהם. גם היה להם מגע עםמגוון רחב של טקסטים יהודים חשבו שיש ערך רוחניולעתים קרובות גם נחשבים קדוש. (זכור כי בתקופה זו, Canon ( היהודית ונוצרי) עדיין לא מבוססת היטב, מושג כללי של מה יהיה Canon פשוט הייתה מתעוררים).
ביהודיות ואחרות אמנות של פילון, שנכתבו ביוונית, הוא גם מציגקונספט דומה מאוד, אם לא זהה. הוא מכונה על ידיהשימוש במילה היוונית לוגו, כמו גםבספרי הבשורה (יורש 205-6), ואילו ב arameus / סורים / עברית יהודית חשבטקסטים זהים (או דומים מאוד) הוא לעתים קרובות, אם כי לא תמיד, מיוצגים על ידיהמילה Memra (תרגום Neofiti ב Gen.3.13 ). ברגע שתלמיד שלההיסטוריה של דת מתחיל על ידי בחינת רעיונות יהודים שלפני הנצרות על דבר אלוהיםבספרות מקראית, קודם או עכשווילבשורה על פי יוחנן, התלמיד מתחיל במהירות להבין שעד לנקודה זו (ג'ון um: 3) המחבר של הבשורה עדיין לא הציג שום דבר חדש ( ובהחלט רעיון מוזר) מאשר סבר עד כה בעולם היהודי של המאה הראשונה.
זה יהיה לשנות באופן דרמטי בפסוק 14, עם ההקדמה שלהרעיון של Palavra בלתי צפוי לחלוטין של אלוהים בא בצורה של בשר אדם ועד העולם מתאחדאנושיותו האלוהית השבירה שהוא עצמו, במסורת הנוצרית, היה היוצר של הטבע. [3]
________________________________________
[1] המדרש הוא דרך של פרשנות סיפורים מקראיים שהוא מעבר למשמעות הפשוטה. פערים שנותרו בסיפור המקראי לגבי אירועים ואישיםשרק רמזו עליו בטקסט מלאים.
[2] היהודים קוראים את התנ"ך תנ"ך עברית - ראשי תיבות של תורה (חמש חומשי תורה), נביאים (נביאים) ו Kituvim (כתבים), ואילובמסורת הנוצרית נהוג להתייחסלאותה הקבוצה של כתבי קודשכישן ברית.
[3] להסבר מפורט יותר שלהתיאולוגיה של לוגובטרום נוצרית יהדות, נא עיין במאמר של פרופ 'דניאל בויארין "לוגוים, מילה יהודית: פרולוגלג'ון כמדרש"במוער יהודית בברית חדשה, עמ'. 546-549
Teologia do Logos (Word ou Word) em pré-cristão Judaísmo (João 1:1-3)
Postado por Dr. Eli Lizorkin - Eyzenbe
"1 No princípio era o Verbo, eo Verbo estava com Deus, eo Verbo era Deus. 2 Ele estava no princípio com Deus. 3 Todas as coisas foram feitas por intermédio dele, e sem ele nada do que foi feito se fez . que veio a ser ... "
É absolutamente verdade que o autor original deste Evangelho, em seu "midrashic" [1] para o livro afirma que existe uma entidade chamada "Deus", bem como de uma entidade referida como a "Palavra de Deus" prólogo. Ambos, Deus e sua Palavra, na mente do evangelista é divino e eternamente existiu. Se a teologia permite tal interpretação ou não é irrelevante. Este é, afinal, a teologia do Evangelho de João e é assim que o autor vê a Deus. Você aceita ou largar.
Algumas pessoas diriam que a retórica da "igualdade e diferença" entre Deus e Sua Palavra começa com literatura cristã e, particularmente, nestes versículos do Evangelho de João de abertura, enquanto outros podem se opõem a ela, porque esta é a linguagem utilizada na criação em Gênesis. Ele criou todas as coisas por sua palavra poderosa. No entanto, ambas as idéias são inadequados. É verdade, que Deus falou (ou chamado) tudo à existência, mas em nenhum lugar (pelo menos não em Gênesis) isso implica que Deus e Sua Palavra eram "distintas e ainda igual" na natureza e, portanto, o poder ea glória. Assim, enquanto Gênesis 1 não contradiz esta idéia, também não confirmada.
As Escrituras da Bíblia Hebraica [2] não foram os únicos livros lidos e ouvidos pelas pessoas do passado em suas leituras comunidade religiosa. Eles também tiveram contato com uma grande variedade de textos judaicos pensados para ter valor espiritual e muitas vezes também foram considerados sagrados. (Lembre-se que, durante este tempo, a Canon (tanto judaica e cristã) ainda não foi firmemente estabelecida, uma idéia aproximada do que seria a Canon acabava de sair).
Em tratados judeus e outros de Philo, escritos em grego, também está presente um conceito muito semelhante, se não o mesmo. É referido pelo uso da palavra grega Logos, bem como nos Evangelhos (Herdeiro 205-6), enquanto em arameus / sírios / judaico hebreu pensava o mesmo (ou muito semelhantes) textos muitas vezes, embora nem sempre, representado pela palavra Memra (Targum Neofiti em Gen.3.13). Uma vez que um estudante de história da religião começa por examinar as idéias pré-cristãos judeus a respeito de Deus de Palavra na literatura bíblica, anterior ou contemporânea ao Evangelho de João, o aluno rapidamente começa a entender que até este ponto (Jo 1, 3) a autor do Evangelho ainda não foi introduzida qualquer nova idéia do que se pensava no mundo judaico do primeiro século (e certamente estranho nada).
Isso vai mudar drasticamente no versículo 14, com a introdução da idéia de palavra totalmente inesperado de Deus vindo em forma de carne humana e para sempre unindo seu divino a frágil humanidade de que ele próprio, na tradição cristã, foi o criador da natureza . [3]
________________________________________
[1] Midrash é uma forma de interpretar histórias bíblicas que vai além do simples significado. Lacunas deixadas na narrativa bíblica a respeito dos eventos e personalidades que estão apenas insinuada no texto são preenchidos.
[2] Os judeus chamam a Bíblia hebraica Tanach - um acrônimo para Torah (cinco livros de Moisés), Nevi'im (Profetas) e Kituvim (Escritos), enquanto que na tradição cristã é costume referir-se ao mesmo conjunto de Escrituras como o Antigo Testamento.
[3] Para uma explicação mais detalhada sobre a teologia do logos em pré-cristã do judaísmo, por favor, veja o ensaio do Prof Daniel Boyarin "Logos, uma palavra judaica: prólogo de João como Midrash", em Jewish Annotated Novo Testamento, pg. 546-549
Nenhum comentário:
Postar um comentário